היתר לשאת אישה שנייה

מתי ניתן לשאת אישה נוספת?
האם נישואין לאישה נוספת ניתנים במדינת ישראל וזאת לאור האיסור בהתאם לחוק הפלילי?

על פי חרם דרבנו גרשום, ניתן לראות בנישואין כמעין חוזה. חוזה הנישואין, ככל חוזה אחר, הנו הסכם מרצון בין גבר ואשה, היכולים לבטלו ו"להשתחרר" מהחיובים הקבועים בו מרצונם. לאחר ההתקשרות החוזית הרגילה, לא יכול אחד הצדדים לכפות על הצד השני את ביטול החוזה בניגוד לרצונו, אלא אם התגלו או התרחשו עובדות אשר על פי הדין העברי מקימות עילה המצדיקה ביטול הסכם זה באופן חד צדדי. בשונה מדינו של חוזה רגיל, בית הדין הרבני אינו מכריז על בטלות הנישואין, אלא פוסק פסק דין הממליץ, מורה או אף מחייב גירושין. חרף זאת, עדיין יש צורך באקט של מסירת גט על ידי הבעל וקבלתו על ידי האישה.

פועל יוצא של הדברים האמורים הוא, כי לא נותנים לאישה גט אלא מדעתה ומרצונה, והבעל אינו רשאי להכריח את האישה לקבלו. רק במקרים בהם על פי הדין יש עילה לכפות על האישה גירושין אך היא מסרבת לקבלו או שאינה מסוגלת, מפאת מצבה הנפשי, לקבלו מדעת, או אז, רשאי בית הדין ליתן לבעל היתר לשאת אישה שנייה, שכן "במקום מצווה לא גזר רבנו גרשום".
על פי דין תורה רשאי בעל לגרש את אשתו בעל כורחה או לשאת אישה אחרת עליה.

לפני למעלה מאלף שנה גזר רבנו גרשון מאור הגולה שתי תקנות אשר שינו באופן דרמאטי את דיני המשפחה בישראל. הראשונה, שאין בעל רשאי לגרש אשתו בעל כורחה והשנייה, המשלימה אותה, שאין בעל רשאי לשאת אישה על אשתו.

במצב זה, על הבעל להגיש לבית הדין הרבני בקשה לקבלת היתר נישואין, בעקבותיה בודק ביה"ד, האם גם לאישה טענות המצדיקות סירובה לקבלת הגט. במידה ובית הדין מוצא, כי יש מקום ליתן את ההיתר לבעל, הבעל משליש בידי בית הדין הרבני גט עבור האישה.

כמו כן, לרוב מציב בית הדין לפני הבעל תנאים נוספים בהם הוא צריך לעמוד על מנת לזכות בהיתר, כגון: הפקדת סכום כתובתה או כל סכום אחר אשר קבע בית הדין, וכיו"ב.

עם מילויים של תנאים אלה על ידי הבעל, מופטר הוא מכל חיוביו כלפי רעייתו. ודוק ; על ידי השלשת הגט והפקדתו בבית הדין הרבני, ממנה הבעל את בית הדין - כמעין שלוח שלו - למסירת הגט לרעייתו, לכשיתאפשר לה לקבלו.

כאמור לאחר מילוי כל התנאים שנקבעו בפסק הדין על ידי ביה"ד הרבני, ההיתר שניתן מותנה באישור הסופי של הרב הראשי לישראל.