הלכת השיתוף

בני זוג שנישאו עד 01.01.74 חוסים תחת המשטר הרכושי של הלכת השיתוף שהינו פרי חקיקה שיפוטית מבית מדרשו של  בית המשפט העליון.

הלכת השיתוף, בראשית דרכה, הושתתה על ההנחה כי באין כוונה אחרת הנלמדת מן הנסיבות ובהעדר הסכם בין בני הזוג הקובע אחרת, אזי תיוחס להם כוונת שיתוף בדרך של הסכם מכללא, ביחס לנכסיהם שנצברו במהלך חייהם המשותפים אף אם אלו נרשמו על שם  אחד מבני הזוג בלבד. להוכחת תחולת הלכת השיתוף נדרשים שני תנאים: אורח חיים תקין ומאמץ משותף, כאשר לגבי האחרון נקבע כי אינו חייב שיבוא לידי ביטוי דווקא בתרומה כספית לקופת המשפחה אלא אפשר שיתבטא בתרומה לניהול משק הבית וגידול הילדים והדבר מתייחס לנשים שלא יצאו לעבוד מחוץ למשק הבית וגידלו את הילדים ואפשרו לבעל למצות את כושר הכנסתו. 

לאורך השנים, התפחתה בפסיקה מגמה של הרחבת הלכת השיתוף, דבר שנעשה במספר מוקדים:

א. שימת דגש על התנאי של מאמץ משותף תוך דרישה מינימליסטית של חיים תקינים (ראה לעניין זה ע"א 234/80גדסי נ' גדסי, פ"ד לו (2) 645; ע"א 888/76 חיימי נ' חיימי; ע"א 529/76 סבירסקי נ' סבירסקי,  פ"ד לא (2) 233).

ההלכה כיום היא כי לצורך עמידה בדרישת אורח חיים תקין, די בחיים תחת קורת גג אחת והיעדר קרע או פירוד של ממש: "הדגש מושם עתה לא על חיי שלום והרמוניה אלא על מערכת חיים של חלוקת תפקידים ומאמץ משותף עם איחוד משאבים, על-אף סכסוכים ומריבות" (ע"א 782/80 גולדברג נ' גולדברג , פ"ד לז(2), 757 ,עמ' 760-761).

ב. צמצום האפשרות לסתור את החזקה בדבר השיתוף - בתחילה היה על הצד הטוען לשיתוף  להוכיח התנאים המקדמיים שפורטו לעיל ברם במשך הזמן, הפכה הלכת השיתוף למעין "חזקה" לפיה ההנחה היא שיתוף ועל הצד הטוען אחרת והמבקש לסתרה להרים הנטל לשלילתה.

ג.  הרחבת היקף הנכסים הנכללים בשיתוף- בכלל זה, זכויות סוציאליות, נכסים עסקיים ואף נכסים שנצברו טרם הנישואין (ראה למשל ע"א 809/90 לידאי נ' לידאי, פ"ד מו (1) 602 וע"א 806/93 הדרי נ' הדרי, פ"ד מח (3) 685).

נקבע כי זכויות סוציאליות ממקום העבודה דוגמת זכויות פנסיה ופיצויים חוסות בצילה של  חזקת השיתוף, בין אם גמלו והבשילו עד למועד הפירוד ובין אם לאו- בכפוף לכך שהם ישולמו רק בעת הבשלתן.