מילון מונחים

הרצאת פרטים בתיק עיקרי – זהו טופס שיש לצרף לכל תביעה בענייני משפחה שאמור
ליתן פרטים על כל אחד מהצדדים, לרבות, כתובות מספרי טלפון, שמות הילדים, גילם, אירועי אלימות שהתרחשו בין הצדדים ועוד.

הרצאת פרטים מזונות
– זהו טופס  שיש לצרף לתביעת המזונות ממנו עולה מצבם הכלכלי של כל אחד מהצדדים. במסגרת טופס זה יש לציין את מספרי חשבונות הבנק של הצדדים, רכבים, חובות, זכויות כספיות ועוד. זהו טופס שיש חובה לצרפו.

תצהיר – מסמך שחותם עליו כל בעל דין המגיש כתב תביעה / כתב הגנה / בקשה זמנית בו הוא מצהיר כי כל מה שנכתב במסמך הינו אמת. הגשת תצהיר הינה חלק בלתי נפרד מהגשת מסמכים אלו.

יחידת הסיוע שליד ביהמ"ש לענייני משפחה – זוהי יחידה המרוכזת בכל ביהמ"ש לענייני משפחה בה מרוכזים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים וגורמים מקצועיים נוספים שאמורים ליתן מענה לכל המתגרשים. במסגרת יחידה זו ניתן להגיע להסדרים בענייני משמורת והסדרי ראייה וכן לקבל הכוונה במסגרת של פגישות שנערכות עם הורים בהליך של גירושין.

קדם משפט – המדובר בדיון ראשון המתנהל בבית המשפט. בדיון זה נקבעים מזונות זמניים, נקבעים ענייני משמורת, ניתנים סעדים זמניים כגון מינוי פקידת סעד וקובעים את המשך ההליכים המשפטיים. 

החלטה זמנית – זוהי החלטה שניתנת במסגרת ההליכים המשפטיים. כך למשל, החלטה למזונות זמניים, החלטה למשמורת זמנית, החלטה בעניין המצאת מסמכים, הזמנת עדים ועוד. בגין החלטה זמנית ניתן להגיש בקשת רשות ערעור עד ולא יאוחר מ- 30 יום מיום קבלתה.

הגשת תצהירי עדות ראשית – קודם לקיום דיון הוכחות אמורים כל אחד מהצדדים להגיש מטעמו תצהיר עדות ראשית הכולל את כל טענותיו. תצהירים אלו משמשים לחקירות הצדדים ומהווים טענות כתובות אחרונות מטעם כל אחד מהצדדים.

דיון הוכחות – בדיון זה נחקרים כל הצדדים הנוגעים לתיק וכן עדים מטעמם של כל אחד מהצדדים. המדובר בדיון שנקבע מספר חודשים לאחר קיום ישיבת קדם המשפט.

עדים – כל בעל דין המבקש להוכיח את טענותיו רשאי להביא עדים מטעמו. לצורך הבאת עדים נהוג להפקיד סכום כסף להבטחת הוצאות העדים. בסיום העדות קובע ביהמ"ש את גובה התשלום לכל עד.

הגשת סיכומים – בסיום הליך ההוכחות נדרשים כל אחד מבעלי הדין להגיש סיכומים מטעמו שאמורים לסכם לשופט את כל הנקודות שבמחלוקת. בסיכומים ישנה התייחסות גם לפסיקה.

פסק דין – לאחר הגשת סיכומים מטעמו של כל אחד מהצדדים ביהמ"ש נותן את פסק דינו. הדרך להשיג על פסק הדין הינה באמצעות הגשת כתב ערעור לביהמ"ש המחוזי וזאת בתוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין.

פקידת סעד – גורם מקצועי שממונה על ידי ביהמ"ש / ביה"ד הרבני מטעם האגף לשירותים חברתיים במקום מגורי הצדדים. פקיד הסעד אמור ליתן תסקיר סעד לביהמ"ש בו יסקור בפני ביהמ"ש את מצב הילדים, את מערכת יחסי ההורים וימליץ על ענייני משמורת והסדרי ראייה.

מומחים מטעם ביהמ"ש – ביהמ"ש/ ביה"ד הרבני  רשאי למנות מומחים במהלך ההליך המשפטי כגון: שמאי מקרקעין (להערכת שווי דירת מגורים), פסיכולוג, פסיכיאטר, פסיכוגריאטרי (כך למשל כאשר עורכים בדירה לאדם שנפטר וערך צוואה ורוצים לקבל את חוות דעת בנוגע למצבו הרפואי בעת עריכת הצוואה), לבצע בדיקות מסוגלות הורית, רואה חשבון (לצורך הערכות שווי), אקוטואר (לצורך בדיקת זכויות כספיות)

מנהל עיזבון – מינוי של ביהמ"ש / ביה"ד הרבני לצורך ניהול עיזבון מנוח, ניהול מנהל עיזבון נעשה או בהתאם להחלטת המנוח או בהתאם להחלטת ביהמ"ש. תפקידו של מנהל העיזבון מגוון וכולל פעולות רבות, כגון, ניהול הנכס של המנוח, ביצוע פעולות כלכליות ועוד. בנוגע לתפקידו של מנהל עיזבון יהא פרק מיוחד. שכ"ט מנהל עיזבון הינו בהתאם לחוק ועומד על 3% משווי העיזבון. שכ"ט צריך לקבל את אישורו של ביהמ"ש.
 
כונס נכסים –  זהו תפקיד הממונה על ידי ביהמ"ש / ביה"ד הרבני בו נדרש עו"ד למכור נכס של אחד מהצדדים ובדרך כלל המדובר בדירת מגורים. תפקידו של כונס הנכסים הוא למנות שמאי מקרקעין שיעריך את שווי הנכס, לפרסם מודעה באחד מהעיתונים היומיים המציעים את הנכס למכירה, להציג את הנכס לקונים, לערוך חוזה מכר, לבצע התמחרות בין המציעים, לנהל מו"מ עם הזוכה בצעה, להגיש בקשה לביהמ"ש לאישורו של הסכם המכר וכן לבצע את כל הפעולות הנדרשות לביצוע המכר, כגון, תשלום חובות, במידה וקיימים, דיווח לרשויות המס על העיסקה, חלוקת הכספים בין הצדדים. בהתאם לחוק שכ"ט של כונס הנכסים אינו עולה על הסך של 2% לא כולל מע"מ משווי העיסקה.  בכל מקרה, שכ"ט חייב לקבל או אישור הצדדים או את אישור ביהמ"ש. 

מתאם הורי – תפקיד הנקבע על ידי ביהמ"ש בו גורם מקצועי / פסיכולוג / עובד סוציאלי / עו"ד או כל גורם מקצועי אחר שממונה על ידי ביהמ"ש אמור לבחון  / להסדיר / לפקח על יחסי הורים ילדים ולסייע בידי המשפחה ליצור איזון במערכת היחסים.