נישואין אזרחיים - גט לחומרא

מה קורה כאשר בני זוג שניהם יהודים, החליטו להינשא בקפריסין? או נישאו נישואיי פראגוואי? מה תוקפם של נישואין אלו והאם יש צורך בביצוע גט בביה"ד הרבני ?

התשובה הראשונה תהא כי אין צורך בגט בביה"ד הרבני, שכן הצדדים לא נישאו כדת משה וישראל. אך, לא כך הם פני הדברים. 

באשר לתקפות הנישואין: כבר נכתב רבות ע"י גדולי הפוסקים בדורות האחרונים אודות תקפותם של נישואין אזרחיים. הפסיקה שהתקבלה בבתי הדין היא, לחוש לנישואין אלו כנישואי ספק, ולהצריך במידת האפשר גט לחומרא.

עם זאת, יש מקום להקל יותר בנישואין אזרחיים בני זמננו, כאשר קיימת אפשרות זמינה להינשא בחופה וקידושין, ואלה שבוחרים בכ"ז בנישואין אזרחיים, מגלים בכך חוסר עניין להיות נשואים כדמו"י, ובכך מתערערת לגביהם החזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.

ערעור נוסף לחזקה הנ"ל הוא עובדת היותם כהן וגרושה, מה שהופך את ה"נישואין" לנישואי איסור, ובפרט לשיטות הראשונים (הרמב"ם בס' המצוות והחינוך מצוה רס"ו,  וע"י פת"ש אהע"ז סימן קמ"ט סק"א) שהאיסור המיוחד של כהן בגרושה חל דווקא עם היותם נשואים ולא כשחיים כפנויים.

באשר לחיוב בגט:  קיימות במקרה זה שתי עילות ברורות לחיוב בגט:

א.נישואי איסור - היות והבעל הוא כהן, ואסור בנישואי גרושה מן התורה, ברור שגם אם היו נשואים כדמו"י היו חייבים להתגרש.

ב.נישואי ספק - היות ונישואין אזרחיים נחשבים לכל היותר נישואי ספק, וכנ"ל, הרי זו עילה לצד המעוניין בכך לדרוש גט.

מוצאים מקרים רבים בהם בית הדין פוסק כי למרות שמדובר בזוג הרחוק מאד ממסורת היהדות, ואת הריחוק הזה הם הפגינו בעצם ההזדקקות לנישואי פרגוואי בניגוד למקובל אצל רוב רובו של הציבור, יש לעשות גט לחומרא. ידועה שיטתו של הגאון הרב הענקין זצ"ל שהחזקה שאאעבב"ז קיימת גם באדם שאינו שומר תורה ומצוות כאשר הוא רוצה להקים מסגרת מסודרת של נישואין שבהם יש מחוייבות לנאמנות הדדית. וגם אם כוונתו לבית חילוני גמור. כי משמעות החזקה היא שהבעל והאשה רואים בביאה שלאחר הנישואין הרשמיים את תחילת חייהם כזוג נשוי.

בכל מקרה ומקרה בודק ביה"ד הרבני מה היתה כוונת בני הזוג במקרה שלפניו -  האם התכוונו לבנות מסגרת פתוחה ורופפת של נישואין שבה רשאי כל אחד לנהל חיים פתוחים כאוות נפשו או שכוונתם היתה להקים מסגרת מקובלת של נישואין שיש בה מחויבות ונאמנות הדדית.

טעם נוסף שהוזכר בפוסקים (אוצר הפוסקים סי' כ"ו סק"ו אות ג' דף ו' בשם מערכי לב) לחייב בגט הוא מתוך החשש שלא יאמרו שאשת איש יוצאה בלא גט. דהיינו בכל מקרה שבו מוכרים בני הזוג בציבור כנישואין, וחיים כזוג נשוי לכל דבר יש לחייב גט, כי אנשים לא מודעים לתולדות הנישואין, וברגע ששומעים שזוג שנחשב כנשוי לכל דבר מפרק את הנישואין בלא גט יש לחשוש כנ"ל שלא יאמרו שאשת איש יוצאה בלא גט.

אמנם במקום שברור לכל שאין כאן מסגרת מסודרת של נשואין ובני הזוג חיים כ"חבר" ו"חברה" אין לחשוש לטעם זה.