צו הגנה

בקשה למתן צו הגנה

בבקשה למתן צו הגנה על מנת להרחיק אדם שמפעיל אלימות כלפי אדם אחר במסגרת המשפחה נעשית חדשות לפרקים. ניתן להגיש בקשת צו הגנה בכל בית משפט שלום וכן בביהמ"ש לענייני  משפחה. המדובר בבקשה בה אמור האדם שמבקש הגנה לתאר בפני ביהמ"ש את השתלשלות האירועים שהביאו לבקשתו של צו הגנה, לרבות, תיאור אירוע האלימות, בצירוף תלונות במשטרה, במידה וישנן או אישור מעובדת סוציאלית המטפלת במשפחה. בקשה לקבלת צו הגנה נידונה במעמד צד אחד ולאחריו נקבע מועד דיון וזאת בתוך 7 ימים. ביהמ"ש רשאי להרחיק בן משפחה במעמד צד אחד וישנה חובה לקיים דיון בנון וזאת בתוך 7 ימים. במועד הדיון בו נוכחים שני הצדדים, חוקר ביהמ"ש את הצדדים ובודק את הצורך בהארכת צו הגנה או שמא במתן החלטה בנוגע לשובו של בן המשפחה המורחק לביתו.

 

איך מגישים צו הגנה ?

הגשת בקשה למתן צו הגנה יכולה להיעשות על פי החוק למניעת אלימות במשפחה או על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת או בהגשת צו מניעה קבוע על פי חובה למדור שקט ושלו מלווה בבקשה לצו מניעה זמני. החוק למניעת אלימות במשפחה קובע כדלקמן:

בסעיף 2 (א) לחוק הטרדה מאיימת,  הוסבר כך:

" הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת  איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח, כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

צו הגנה - מטרת החוק למניעת אלימות במשפחה להרחיק בן משפחה אשר נוקט מעשי אלימות והתעללות כאלה שאינם מאפשרים חיים סבירים, פוגעים פגיעה משמעותית בכבודו וברווחתו של בן המשפחה המבקש הגנה.  (אלימות, פיזית או רוחנית (זו האחרונה הוגדרה בפסיקה כהשפלה, דיכוי נפשי, התעמרות רוחנית, ירידה לחיי הזולת, וכו')

על בית המשפט לאזן איפה בין כבודו  שלמותו וחירותו הגופנית והנפשית  של האחד אל מול זכותו של האחר להמשיך את מסגרת ורצף חייו הרגילים בביתו, עם בני משפחתו וילדיו.

לכן, רק במקרים שבית המשפט מגיע למסקנה ברורה וחד משמעית שהאלימות הננקטת היא אכן כזו המצדיקה נקיטת אמצעי כה מרחיק לכת הוא יעתר לבקשה וירחיק את האדם מביתו.

ומכאן למסקנה נוספת - כאשר אין מדובר באלימות, שיש בה משום סכנה מוחשית מידית, מן הראוי, שבית המשפט יקדים להוצאת צו האיסור אזהרה ל"בעל התגרה", ויחזור ויזהירו. שהרי גם בנקיטת אמצעי חמור זה חל הכלל, ש"אין עונשין אלא אם כן מזהירין". פסיקת בתי המשפט קבעה כי הטעם לכך הוא, כי צו הגנה לא נועד ליצור סטאטוס של פירוד, הזר לדין שלנו, אלא מטרתו להגן על הצד הנפגע ולהביא את הצד הפוגע שיהרהר במעשיו ויתקן את דרכיו, וכך ייווצר סיכוי חדש לחיי שלום בין בני הזוג. הצו מטבע ברייתו חייב להיות זמני, עד להתפייסות או עד לגירושין.

צו הגנה - בית המשפט

הפסיקה בבתי המשפט קבעה לא אחת כי הגם שקיים מתח רב במשפחה, וסביר אף להניח כי מפלס המתח יעלה אם יחזור המשיב הביתה, הרי שהחוק למניעת אלימות במשפחה אינו מיועד למניעת כל סוגי המתח שהינם מנת חלקם של משפחות בפירוק. העובדה שבני זוג הינם מסוכסכים, שהם רבים, ואף צועקים, או מתבטאים קשות אחד נגד השני, והעובדה שתופעות אלו אף משפיעות לרעה באופן הקשה ביותר בשלוותם הנפשית של ילדי בני הזוג - אין בכל אלה כדי להוות עילה להתערבותו של בית המשפט במתן צו הגנה.

"תופעות מהסוג הזה מצערות כמובן, ומוטב היה אם בני הזוג היו נוקטים בצעדים קונסטרוקטיביים לקראת פירוד סופי, וכך להפסיק את ההשפעה ההרסנית, גם על בני הזוג עצמם וגם על ילדיהם, של המשך המתחים שביניהם. אבל לא למניעת תופעות מהסוג הזה בא סעיף 3)3) לחוק; אם כך היו פני הדברים, הרי שכל אימת שיתפרץ סכסוך בין בני זוג, שמטבע הדברים נוצר בעקבותיו אי - נעימות, מתחים ואף סבל פסיכולוגי, מעצם קיומו של הסכסוך, הרי שניתן היה לצפות שהחוק יאפשר למי מבין הצדדים להוציא את השני מהבית על מנת ל"הרגיע את הרוחות", וברור כי תוצאה כזו הינה אבסורדית בעליל. רק במקרים חריגים ביותר, כשלא הסכסוך עצמו הוא אשר מביא להפרעה בחייהם התקינים של בני המשפחה, אלא התנהגותו של אחד הצדדים, המתעלל בבני משפחה אחרים או מתנהג באופן חריג באופן שהתנהגותו זו היא אשר מונעת ניהול חיים תקינים - רק אז קיים בסיס למתן צו".

חובת האב לספק ולהבטיח מדור שקט ושלו לקטינים שרירה וקיימת, כפי שנפסק ב פרשת פלוני.

יחד עם זאת, כאשר הבעל נמצא תקופה ממושכת מחוץ לביתם של בני הזוג ובפרט כאשר ישנם קטינים מעורבים, ביהמ"ש אינו רוצה לחסום את דרכו של הבעל בחזרתו למגורים בצוותא עם בני משפחתו. אולם, אם תהא חזרה זו אם בכלל יש לבצע בהדרגה ובליווי מקצועי.