הוצאה לפועל

הוצאה לפועל
ההוצאה לפועל היא הליך המאפשר לאדם לגבות סכום כסף המגיע לו, על פי פסק דין חלוט או מסמך כספי, כאשר החייב מתחמק או מכחיש את חובו. הזוכה בהליכי הוצאה לפועל הוא הצד המחזיק בידו פסק דין, חשבונות, המחאה או מסמך כספי מחייב ואין ביכולתו לעמוד על זכאותו ואילו החייב, הוא הצד אשר עומד כנגדו פסק דין חלוט או מסמך כספי שעליו לשלם. 
 
חוק ההוצאה לפועל
 חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מסדיר את הליכי ההוצאה לפועל. תכליות החוק, כפי שהוצגו ברע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, הן מחד גיסא, לאפשר לחייב לפרוע ביעילות את חובו ומאידך גיסא, לשמור על זכויות החייב ולמנוע ירידה לחייו והפיכתו לנטל על החברה.
 
הליכי הוצאה לפועל
 
הליכי ההוצאה לפועל מגבירים את הלחץ המופעל על החייב ובכך מאלצים אותו לפרוע את חובו. זוכה המעוניין לגבות חובו באמצעות ההוצאה לפועל, צריך למסור את כל המידע שהוא מחזיק על החייב, לצד מסמך המעיד על קיום החוב (דוגמת פסק דין או המחאה שחזרה).

לאחר שהזוכה פותח תיק בהוצאה לפועל, שולחת לשכת ההוצאה לפועל אזהרה לחייב על פתיחת התיק ועל ההליכים המתוכננים כנגדו. במידה והחייב לא פורע את חובו, גם לאחר האזהרה, מוענקות לזוכה אפשרויות שונות לגביית החוב, החל בהגבלות ובעיקולים על החייב וכלה בעיכוב יציאה מהארץ ובמאסר. יוער, כי הליכי ההוצאה לפועל מתבצעים לכל אורכם תוך שמירה על זכויותיו של החייב והתחשבות בכוונתו וביכולתו הכלכלית לשלם.

הליכי ההוצאה לפועל הם פרוצדורה מורכבת למדי. הן הזוכה והן החייב צריכים לפעול בזהירות רבה. הזוכה צריך להיזהר מניהול לא נכון של התיק שימנע בעדו לגבות את החוב ואילו החייב צריך להיזהר מהתנהלות שגויה, שתביא להטלת סנקציות שונות כלפיו, כאמור לעיל.