מזונות קטינים

מזונות הוא תשלום המתקיים במשפחה שבה בני הזוג נפרדו, במסגרת תשלום מזונות חייב אחד מבני הזוג (בדרך כלל הגבר) בהשתתפות בכלכלתם של הילדים שאצל בן הזוג האחר, ולעתים גם בתשלום מזונות להשתתפות בכלכלתו של בן הזוג האחר. חובת תשלום מזונות מתקיימת בעקבות גירושין, בעקבות פרידה שלפני גירושים, וגם במקרה של הורות ללא נישואין.

מזונות עפ"י הדין העברי
על בני הזוג יהודיים חל לעניין חיוב מזונות דינו של המשפט העברי ע"פ הוראת סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט - 1959. על-פי הדין העברי חייב אב בסיפוק צרכיהם ההכרחיים של ילדיו, זאת עד מלאות להם 15 שנים. מעבר לצרכים אלה, החובה היא מדין צדקה ולעניין החיוב מדין צדקה, שווים האב והאם, באופן יחסי בהתאם ליכולתם הכלכלית. לגבי ילדים מגיל 15 עד גיל 18, החיוב הוא מדין צדקה בלבד.

למרות האמור לעיל, העיקרון המנחה בפסיקה כי בהערכת מזונות שעל אב לשלם לילדיו יש לקחת בחשבון את צרכי הילדים, וכן את גובה הכנסת האב, יכולתו הכלכלית וצרכיו. כמו כן ביהמ"ש יפסוק מזונות כשהוא מאזן בין יכולת כלכלית (של החייב), לרבות רכושו מול צרכי הזכאי בקבלת מזונות. ועוד נקבע בפסיקה כי דמי מזונות לחייב יפסקו לא רק מהכנסתו, כי אם גם מרכושו ואף ממקורות אחרים העומדים לרשותו של האב, כגון חסכונות או פוטנציאל השתכרות. לעניין פוטנציאל ההשתכרות קבעה הפסיקה כי על החייב להתאמץ "עד קצה גבול היכולת ולעשות כל שביכולתו לקיום חובותיו כלפי משפחתו".

פסיקת מזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים, וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של מזונות. ראה "הלכת אוחנה" בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה (לא פורסם) ו"הלכת צינבוי" בע"מ 2433/04 צינבוי נ' צינבוי (לא פורסם)
"במסגרת האיזון ההולם בהערכת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו (מעבר לצרכיהם הבסיסיים) יש ליתן משקל ליכולתו הכלכלית ולצרכיו שלו (ראו למשל ע"א 6765/95 קרמר נ' קרמר תקל-על 96(1) 539); ע"א 5128/95 לוי נ' לוי, תק-על 96(2), 48;

ההלכה מכירה בכך שהוצאות כל יחיד ויחיד בבית יורדות, ככל שיש יותר אנשים בבית וחלוקה אריתמטית בין הבודדים בבית מביאה לידי תוצאה מעוותת. גם ניסיון החיים מלמד כי יש חיסכון בהוצאות משפחה ברוכת ילדים.

פסק הדין המנחה באשר לקביעת חלקו של הקטין בהוצאות המדור הוא ע"א 52/87 הראל נ. הראל פד"י מ"ג (4) 201 בעמ' 205 נקבע כי שני ילדים צורכים 40% מההוצאות השוטפות של הבית.

אישה שמבקשת תשלום מזונות עבור ילדיה רשאית לעשות כן באמצעות הגשת תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה המוסמך או לביה"ד הרבני המוסמך. בשלב הראשון נפסקים מזונות זמניים ולאחר קיום ישיבת הוכחות (דיון בו כל אחד מהצדדים נחקר בנוגע להכנסותיו, הוצאותיו) נקבעים מזונות סופיים.

מאחר ששלב הדיון בנושא מזונות זמניים הוא שלב ראשוני וטרם נשמעו ראיות, על השופט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של האב ואת צרכיו של הקטין, תוך שימת דגש על העובדה כי מדובר בסעד זמני המת