מה קורה כאשר בני זוג – שתי נשים או שני גברים מבקשים לאשר הסכם המסדיר את היחסים ביניהם?
לאחרונה, מוצאים אנו רבות הסכמים שנערכים בין בני זוג מאותו המין שנועדו להסדיר את מערכת היחסים הכלכלית והרכושית ביניהם.
האם ניתן לאשר הסכם שכזה בביהמ"ש לענייני משפחה? מהו התוקף של הסכם שכזה?
ניתן להגיש בקשה לאישור "הסכם ממון" בין הצדדים מכוח ס' 3 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה – התשנ"ה – 1995 (להלן – " חוק בית המשפט"). הגדרת "בן משפחה" לצורך העניין כולל "הידועה בציבור" (ראה סעיף 1 (2) (א)לחוק בית המשפט, כאשר הסעיף מנוסח הן בלשון זכר והן בלשון נקבה).
על מנת לאשר הסכם שכזה צריך לפרש את המונח "בן משפחה" ככולל זוגיות "חד מינית", לעניין בני זוג שבחוק.
יובהר, כי שינויים רבים חלו במהלך השנים בגישת הציבור, למונחים של בני זוג וכל קשר משפחתי. בע"א 640/82 כהן נגד היועץ המשפטי לממשלה פ"ד (1) 673 (להלן: "עניין כהן") דן בית המשפט העליון במשמעות אישור הסכם ממון בין בני זוג, כאשר עלתה שאלה לגבי משמעות קשר הנישואין ודובר בקשר בין כהן וגרושה כאשר לא נערכו קידושין כדמו"י.
בעניין כהן אמר כבוד השופט גולדברג בעניין כך:
"אכן מקובל עלי, שגם בבקשה לאישור הסכם ממון על פי חוק אין בית המשפט מנוע מלדחות את הבקשה מטעם שבתקנות הציבור" (כגון הסכם בין שני גברים או בין שתי נשים" (עמ' 680) .
מדינת ישראל כמדינות אחרות בעולם פוסעת לאותו כיוון של הכרה בשוויוניות, החל מחקיקת חו"י:כבוד האדם וחירותו, על כבודו של האדם, באשר הוא ובאשר נטיותיו המיניות, לכבוד כאדם מן היישוב. בית המשפט העליון, מפרש את חוק היסוד כמעניק בין היתר, שוויוניות בפני הרשויות. בע"א 10280/01 רוס חקק ואח' נגד היועץ המשפטי לממשלה פד"י נט(5) 64, סקר בית משפט העליון בהרחבה את זכות לשוויון של זוג חד מיני בשאלת אימוץ ילדים ואישר אפשרות של אימוץ ילדים על ידי זוג חד מיני. כמו כן, קבע בית משפט העליון קיום זכויות בירושות והטבות הניתנות לבן זוגו של עובד אל-על לבן זוגו (ראה בג"צ 721/94 אל על נתיבי אוויר לישראל נ' דנילוביץ פ"ד מח (5) 749). בימים אלו בא בית משפט העליון בבג"צ 3045/05 יוסי בן ארי נ' מנהל האוכלוסין (טרם פורסם, 2.11.06) והורה על משרד הפנים לרשום זוג חד מיני, כזוג נשוי, לאחר שנישאו בקנדה זל"ז, ומניח יסוד לפסה"ד בצד הטכני ביישום המשפט הבינלאומי, לכשנידרש להכרזת נישואין גרידא.