בעל חייב בגין תשלום מזונות אשתו לפי מעמדה ולי כבודה ובמסגרת חיוב זה חייב הוא לספק לאשתו את כל מחסורה ואת כל צרכיה, כאשר התרגלה האישה לרמת חיים מסויימת, היא זכאית להמשיך ולנהוג על פי רמת חיים וזאת על ידי קבלת תשלום מזונות.
זו וחובתו של בעלה לספק לה את כל מחסורה לאור מה שהסכימה קודם לכן.
בנסיבות מסוימות יכול ותפקע חבותו של הבעל לזון את אשתו עוד לפני פקיעת הנישואין וכמו כן להסיר את אחריותו לתת לה תשלום מזונות.
על פי הדין האישי אין חובה על האישה לצאת ולעבוד ואפילו עבדה קודם לכן והפסיקה לעבוד, זכאית היא לקבל תשלום דמי מזונות מבעלה.
במסגרת חובה זו על הבעל לשלם תשלום מזונות לאשתו וכמו כן לספק לאשתו מדור ואף לשאת בהוצאות אחזקתו של הקטין.
בפרשות פדן (ע"א 5930/93) וביקל (ע"א 6136/93) יכול הבעל לומר לאשתו לצאת ולהשתכר. יחד עם זאת גם הלכות פדן וביקל ביססו עצמן על מציאות רבת שנים של אישה עובדת, אשר רק לצורכי ההליך המשפטי "חדלה" להשתכר. הלכות פדן וביקל קבעו מעין עיקרון של קיבוע המציאות עובר לסכסוך, מעין הקפאת מצב, המלמדת על הנוהג בו התנהלו הצדדים; העיקרון אשר נקבע כי ההליך המשפטי של תשלום מזונות לא ישמש כלוח אישקוקי שלצרכיו יפסיק מי מהצדדים עבודתו. משכך, נקבע מפורשות כי מקום בו אישה מהלך כל הנישואין עבדה, יש להכיר בכושר הכנסתה לצורכי "שלילת" תשלום מזונות, על מנת למנוע עיוות, ויצירת מציאות שונה מזו לה הצדדים הורגלו.
כנגד הלכות פדן וביקל, נפסקה גישה עקבית של כב' בית המשפט העליון המובאת בפרשת מזור (ע"א 687/83) ובעיקר הלכת פלולי (ע"א 4316/96) הגישה העקרונית קבעה כי אישה אשר לא עבדה מהלך הנישואין, לא תחויב לצאת ולעבוד. גישה זו נתמכה בהוראות הדין האישי החל בנושא תשלום מזונות, לפיהן ביחס בין חובת דמי מזונות לבין הזכות ליהנות ממעשי ידי האישה- "מזונות עיקר" (כתובות, נח', ב'). על פי הדין האישי, הזכות אם לצאת לעבוד אם לאו מסורה לאישה, הרשאית לקבוע "איני ניזונת ואיני עושה", ואילו הבעל אינו יכול להתנות על האמור.
לאחרונה ניתן למצוא פסקי דין רבים בהם ביהמ"ש קובע כי קשר נישואין אינו יכול להיות קליפה ריקה מתוכן, עלה תאנה לחיוב תשלום מזונות ואמצעי להחזקת בן זוג "על הנייר". בשנים האחרונות ישנה פסיקה עניפה הנותנת מענה לבן זוג המבקש לפרק את התא המשפחתי ואף חיובי נזיקין הוטלו על בני זוג סרבנים.
תשלום מזונות - דמי מזונות בבתי המשפט
לאחרונה קובעים בתי משפט רבים כי הותרת דמי מזונות (תשלום מזונות) האישה הפסוקים על כנם מקבעת את הסכסוך, ומונעת פתרון לשני הצדדים. הותרת דמי מזונות (תשלום מזונות )האישה מהווה למעשה קיבוע קשר הנישואין הריק מתוכן, על אפם וחמתם של הצדדים. בתי המשפט קובעים כי שעה שאישה מעכבת את סיום ההסדר הרכושי ואת הגירושין, הדבר מהווה חוסר תום לב מובהק.
פסיקת בתי המשפט החילה את עקרון תום הלב הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 על תביעת תשולום מזונות אישה בטענה כי אשה שמעכבת את הגירושין ללא סיבה של ממש יש בה כדי לבסס את טענת הבעל כי הסיבה לסירובה להתגרש ממנו היא כלכלית גרידא, כך תוכל האישה להמשיך ולקבל דמי מזונות.
מצב של נתק ממושך בין בני זוג, כשכל צד אחד חי את חייו בנפרד, שבו חיוב בגין תשלום מזונות אישה עשוי להנציח מצב לא טבעי ולא צודק, עשוי להשפיע על פסיקת המזונות מכח עקרון תום הלב. יחד עם זאת, למרות האמור לעיל בתי המשט פעמים רבות עושים שימוש במנגנון אשר יאפשר לאישה תקופת שיקום, על מנת להיערך להפסקת החיוב (וזאת מכוח הסמכות הטבועה, מכוח האיזון אותו יש לנהוג בשימוש בעיקרון תום הלב, ומכוח תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון).
במהלך השנים צברנו נסיון רב בתחום דמי מזונות (תשלום מזונות) ומדור.
נשמח לספק לכם מידע מקצועי בתחום דמי מזונות (תשלום מזונות)
לקבלת מידע מקצועי בתחום דמי מזונות (תשלום מזונות) חייגו – 03-6184414