הנושא בו עסקינן נידון והוכרע על ידי בית המשפט למשפחה על מחוזותיו השונים במספר פסקי דין בודדים, אשר ברובם ככולם, הוכרה תופעת סרבנות גט כעילת תביעה נזיקית, הנופלת בגדרי עוולת הרשלנות, ועוולת הפרת חובה חקוקה (הפרת חובה חקוקה כאמור בסעיף 287 לחוק העונשין- במקרים בהם ניתנה החלטה בבית הדין הרבני המחייבת או ממליצה לבן הזוג הסרבן להעניק גט ; הפרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו).
גט - זכויות בן הזוג
עילת תביעה כאמור, מקנה לבן הזוג זכות לעתור לפיצוי נזיקי כנגד בן הזוג המסרב להעניק לו גט , בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהסירוב להתגרש. בהתאם לכך, נפסקו עד כה פיצויי נזיקין לנשים מסורבות גט , בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, תוך שהוכרה סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה להורות כן, תוך שימת הלב לכך שלהחלטות בית המשפט למשפחה בעניין זה, עלולות להיות השלכות הלכתיות באשר לתוקפו של גט שיינתן בסופו של יום בבית הדין הרבני, אם אכן יינתן.
לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת עדנה ארבל, אשר התייחסה לעניין לאחרונה, בפסק דין מיום 6.7.08:
"תופעת סרבנות הגט היא קשה ומורכבת ולצערנו אינה חדשה לנו. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת באישה הנותרת כבולה לנישואין שאין היא מעוניינת בהם עוד: חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים וזכותה לחיי משפחה נפגעת גם היא – זכויות אלו הוכרו בשיטתנו כולן כזכויות הנהנות ממעמד חוקתי וראשון במעלה … בתוך כך נפגעת גם זכותה של האישה לאוטונומיה, זכותה של האישה להגשים את עצמה כאדם חופשי, זכותה לבחור את גורלה, לכתוב את סיפור חייה – להחליט, היא ורק היא, האם ומתי יבוא על סיומו קשר נישואין שאין היא רוצה בו עוד והאם ומתי תבחר לקשור עצמה בקשר כזה בשנית". (בג"צ 2123/08 גבריאל אבקסיס נ' יפה כהן אבקסיס (טרם פורסם)).
וכן מדבריו של כב' השופט גרינברגר בתמ"ש 3950/00 פלונית נ' פלוני ואח' , פ"מ כרך תשס"א 2001, בעמוד 29:
"זכותה של אישה לקבוע לעצמה מתי ברצונה לנתק קשרי נישואין ומתי ברצונה להתחתן מחדש. רצונה 'לכתוב את סיפור חייה' כרצונה ועל פי בחירתה הינו זכות יסוד אשר ודאי תמצא את מקומה בזכות המסגרת האמורה. שאיפתה של האישה הרוצה בגירושין להגשים את הוויתה האישית כאדם חופשי הקובע את גורלו, ראויה לכל הגנה כחלק בלתי נפרד מכבודה כאדם…".
בית משפט האזרחי אכן ידון בתביעות המוגשות לפיצויים בגין נזקים הנגרמים על ידי סרבני גט ; אין ספק כי לכל החלטה שתתקבל בתביעה כזו בבית משפט זה עלולות להיות השלכות הלכתיות, אם וכאשר יהפוך הנושא של מתן גט להיות אקטואלי בבית הדין הרבני. ידועה ההלכה כי מתן גט חייב להתבצע מרצונו החופשי של המגרש, וכל צעד או סנקציה שיינקט נגד הבעל, אשר מטרתו, או אף תוצאתו, הינה לאלץ את הבעל במתן גט, באופן שלא היה נותן את הגט אילולא אותם צעדים או סנקציות, מעורר את החשש לפגם הלכתי במתן הגט אשר ידוע כ"גט מעושה".
לאחרונה אף ניתן פסק דין בבית הדין הרבני הגדול (בתיק 7041-21-1 מיום 11.3.08, ד' אדר ב' תשס"ח), אשר מעלה מפורשות את הבעייתיות של פסקי דין אזרחיים בהם מחויבים סרבני גט בתשלום פיצויים. בדיקת דעותיהם של כל הדיינים והפוסקים בדורנו אשר התייחסו לשאלה זו כבר הביעו את דעתם פה אחד כי תביעת אישה לפיצויים בגין סרבנות גט עלולה להפוך כל גט שיינתן לגט מעושה, ואם כך יוחלט, הרי שהגט יהיה פסול והאישה לא תשיג את מטרתה להשתחרר מבעלה.
בתביעות מסוג זה טוען הצג המעוגן כי זכותו להשתחרר מכבלי הנישואין כלולה בזכותו לכבוד כאדם בעל זכויות שווה-ערך לזכויותיו של הצד השני, וזאת מאחר שהפגיעה בזכותה לאוטונומיה אישית, ובכלל זה זכותו להתחתן, להתגרש, להוליד ילדים, לקיים קשר אינטימי עם בחיר לבו ולחיות חיים חברתיים מלאים, הפגיעה בכל אלה פוגעת בכבודה כאדם.
למידע נוסף אודות תהליך קבלת גט ניתן לקרוא בעמודים הבאים :